שמות למשתנים

שמות של משתנים ושל מזהים אחרים (למשל שמות מחלקות ושגרות) בג'אווה צריכים לקיים מספר חוקים. השמות צריכים להיות מורכבים רק מאותיות, ספרות, קוים תחתונים (_), וסימני דולר ($, אבל מהם כדאי להימנע בדרך כלל וחובה להימנע מהם בשמות מחלקות). יחד עם זאת, ספרה לא יכולה להתחיל שם של מזהה. סימני הפיסוק האחרים אסורים כי יש להם תפקיד אחר בשפה. השמות יכולים להיות ארוכים.

שמות בג'אווה יכולים להכיל אותיות בשפות שונות, אך ככלל כדאי להימנע מאותיות שאינן אותיות לטיניות. שימוש באותיות כאלה עשוי שלא לאפשר למי שאינו קורא אנגלית להבין את התוכנית, ועורכי טקסט (editors) עלולים לפעמים לשבש אותיות כאלה. ההצגה על המסך של מזהים בשפות שכותבים מימין לשמאל (כמו עברית וערבית) עשויה להיות בעייתית במיוחד. עדיף להיצמד לאותיות לטיניות, ספרות, וקוים תחתונים.

אותיות קטנות ואותיות גדולות (capitals) אינן ברות החלפה בשמות. כלומר, אם מגדירים משתנה בשם something, אי אפשר להתייחס אליו גם בשם Something או SOMETHING וכדומה.

בשפת ג'אווה יש כמה עשרות מילים שמורות (reserved names), כגון שמות הטיפוסים הפרימיטיביים, המילים class, static, וכדומה. אי אפשר להשתמש במילים אלה כשמות של מזהים בתוכנית.

שמות מזהים בתוכניות ג'אווה רבות מכבדים כמה מוסכמות (conventions) נפוצות:

• שמות משתנים, שדות של מחלקות, ושירותים (methods) של מחלקות מתחילים באות לטינית קטנה.
• שמות של טיפוסים, כולל מחלקות ומנשקים, מתחילים באות לטינית גדולה.
• בשמות שמורכבים מכמה מילים, המילים השניה ואילך מתחילות באות גדולה, כגון BankAccount (לשם מחלקה) ו-currentAccountBalance (לשם משתנה או שדה).
• שמות של קבועים אינם משתמשים בשלושת הכללים הללו, אלא הם מצויינים באותיות גדולות בלבד מופרדות בקוים תחתונים, למשל AVOGADRO_CONSTANT.

המוסכמות הללו עוזרות קצת להתמצא בתוכניות משום שהצורה שמזהה מסויים נכתב מספקת מידע (חלקי מאוד) על תפקידו בתוכנית. אבל אלו רק מוסכמות, ואפשר להשתמש גם בכללים אחרים. אבל כדאי לשמור על אחידות במתן שמות, וכדאי מאוד לתת שמות משמעותיים שמעידים על התפקיד של כל שם בתוכנית.